Winter 2023

Education Magazine

הורה על הגג 

הורה ככנר על הגג המנסה למצוא את שיווי משקל ואיזון,

להלחין ולנגן את פזמון חייו כל רגע, בכל תזמון.

כמו במחזמר המתאר בחן רב את המורכבות בתפקיד המיוחד הזה: להיות הורים, כך בחיים:

ריבוי התפקידים, הדאגה לקורת גג, למזון, לבגדים ללבוש, הלבטים בנושאי החינוך,

כיצד לנהוג?  מתי להתגמש?  מתי לא?  כיצד לשמור על ערכינו? כיצד להקשיב לצו מצפוננו יחד עם

הקשבה כנה וטהורה לילדינו?  כיצד לבחור את הבחירות הנכונות?

נכונות למי? היכן עובר הגבול בין אני לאחר,  לילדי? האם גבול שכזה נחוץ?  כיצד נשרת בצורה הטובה ביותר את מטרת העל שהגיעה עם התפקיד המיוחד הזה שניתן לי - להכין את ילדי לחיים  ו...איפה אני?

בליל גדול של שאלות ולבטים, הראש עובד ללא הרף תוך מילוי אין ספור תפקידים נוספים,

המון דעות, המון רשמים וגם עצות שמנדבים לנו הורים, קרובים, שכנים...

אז איך מוצאים את האיזון?  היכן מוצאים את התשובה ה"נכונה"?

איך מאזנים בין רצונותינו, איך מודדים נתינה?

הורה, מכל סוג, מכל רקע ונסיבות, קיבל לידיו מתנה, אנשים קטנים (לפחות בתחילה),

בשר ודם, חלק מאיתנו, בריאה. מן הרחם יצאו לאוויר העולם, הילדים שלנו, ואנו, כל עולמם. 

מהזנה, חימום, מזור, לחום ואהבה ותחושת בטחון, דרך עצמאות וביטחון עצמי ויכולת להרגיש רגש ואדם, ועד המשקפיים המיוחדים להתבוננות על החיים והיכולת להיות עצמם.

אנו רוצים את הטוב ביותר בעבורם שכן קיבלנו מתנה  ע צ ו מ ה והרבה בהשפעתנו ויכולתנו לבחור את צבעי התאורה שבסביבתם ולצקת את הטעמים, הריחות והקולות שיחלו את ראשית דרכם.

ולפני מבול המחויבויות, החששות וההתמודדויות, אולי ראשית עלינו רק להתבונן בכל הקיים סביבנו, מהרמה הבסיסית ביותר: הבגד שלגופם, המזון שנכנס לפיהם הגג שמעל ראשם,

הנשימות הטהורות הבוקעות מתוכם, היכולת לראות, להקשיב, לחוש, היכולת לאהוב,

חיוך שילד חייך, דמעה קטנה שזלגה, יד קטנה שהושטה, בקשה להתייעץ...

אולי לעיתים כדאי לעצור ולהביט בעצמנו, עוד לפני שנחפש אחר תווי ההלחנה לפזמון חיינו, התווים למנגינת הורותינו,

לעצור ולחפש ולהבחין בתווים של "יש" כי יש! והרבה ולא מובן מאליו!

לא ברור מאליו שהוא אמר תודה ולא ברור מאליו שהיא ביקשה סליחה, לא ברור מאליו שאח הרים לאחותו צעצוע שנפל, לא ברור מאליו שתינוק יושב עם הוריו במסעדה רגוע...

לראות שאלו גם אנחנו, ההורים: אנחנו שאפשרנו, אנחנו שהיינו, אנחנו שהכלנו, אנחנו שרצינו

ו...אנחנו שראינו...

ואחרי שרואים, זוכרים שאין "תשובות נכונות", גאים על שהשגנו ושזכינו להיות,

ממיינים את החשוב לנו ויוצרים עדיפויות ומוודאים בכל יום שבדרכנו הייחודית אנחנו בוחרים לחיות!

אז ממני שלוחה ברכה לטוביה החלבן הטמון בכולנו בפנים,

לפני שתלחינו את מנגינת הורותכם המיוחדת שתביטו היטב בתווים.

שתמצאו לאט ובנחת את מערכת האיזונים,

שתזכרו להאזין לתווי ה"יש" השזורים אצלכם בחיים,

שתהיו ככנר על גג ביתכם ש... תיהנו מהיותכם  ה ו ר י ם .

בברכת חינוך מאוזן, מהנה ויצירתי.

מירב אגם-גבריאל   בעלת הורים ונהנים/מחנכים ונהנים  (משנת 1999)  וסטודיו MONOdesign ליצירת חללים חכמים: חינוכיים, מסחריים, פרטיים ומיצגים פורצי דרך בגישה חדשנית.

מרצה בכירה ויועצת להורים, אנשי חינוך, ילדים, יזמים.ות וא.נשים - מאמנת אישית ומשפחתית מוסמכת - מעצבת רב תחומית, מומחית בעיצוב מסגרות לגיל הרך וחללים (גם) לילדים בגישה חינוכית ייחודית - מלווה ומנחה בכירה למסגרות חינוכיות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי - מרצה רב תחומית - בעלת קליניקה פרטית - רעיונאית- יוצרת - יזמת - אשת רוח - תלמידה של החיים - רעיה ואם.

*חלק מתכני האתר כתובים בלשון זכר למניעת סרבול, אך מכוונים כמובן לשני המגדרים.