Winter 2023

Education Magazine

תמיד יש פעם ראשונה

10 מיומנויות ויכולות שעשויות לסייע במעבר למסגרת החדשה:

הורים רבים שואלים אותי "איך ניתן להכין את הילדים לכניסה למסגרת בפעם הראשונה" ?

ראשית אציין כי אין צורך בהכנה, הילדים ילמדו הכל!

הם יתפתחו ויסתגלו במהרה למסגרת הגן גם מבלי כל הכנה מוקדמת או אימון כל שהוא. הם בעלי יכולת הסתגלות טבעית, בעלי יצר סקרנות ורצון עז ללמוד, להתפתח ולנסות ובמקום בו יחושו אמון וישהו בסביבת גירויים מאוזנת ומאתגרת לצד בשלותם המתפתחת,

ינסו , יתנסו ויתפתחו מן הבחינה הרגשית, יפתחו אינטראקציות חברתיות, מודעות פיזית, יכולת התמודדות, דחיית סיפוקים, התפתחות מילולית, נפשית, קוגנטיבית....

יחד עם זאת הורים רבים מביעים חשש טבעי מן המעבר למסגרת חינוכית בפעם הראשונה ומעוניינים לדעת אילו מיומנויות יכולות לסייע למעבר ולהקל את ההסתגלות למסגרת החדשה.

10 מיומנויות ויכולות שעשויות לסייע במעבר למסגרת החדשה בגיל הרך :

1. התנסות באכילת מוצקים, טעמים שונים – אימון מנגנון הלעיסה והבליעה וחשיפה למגוון.

2. התנסות בישיבה על כסא נמוך לילדים ללא צורך בחגירה וליד שולחן.

3. התנסות באחיזת כלי כתיבה כגון צבע , שימו לב : בטיחות !!! 

לא רעיל,  גודל מתאים, הקניית הפעולה, תוך עידוד , פיתוח סקרנות, מיקוד במה וכיצד כן עושים ושיקוף ההנאה.

4. הקניית סדר יום יחסית קבוע – השכמה, מזון, פעילות, שעות מנוחה ...                            

5. הקניית הרגלי שינה – יכולת להירדם לבד, שעות יחסית קבועות, טקסים...

6. פיתוח יכולת הריכוז –  ישיבה למטרת משחק, עיון בספר, שיר, שיח... לפרק זמן קצר (תלוי גיל).

7. חשיפה לסיטואציות חברתיות  -

חברת ילדים , דחיית סיפוקים - "לקחו לי", "אני רוצה וזה אצל מישהו אחר", "אני רוצה אך אי אפשר עכשיו "...

8. הכנה לפרידה – פרידות קטנות :

כגון: לצאת מן החדר (בהכנה מוקדמת !!! ) ולשוב לאחר מספר רגעים , להישאר זמן מה עם סבתא , אח, הורה שני, בייבי-סיטר... (בהכנה מראש !!!)  ע"מ להקטין את חרדת הנטישה הטבעית המתפתחת סביב גילאי המעבר לגן.

ע"מ לאמן את הילדים ברכישת אמון, פיתוח תחושת בטחון ויציבות –

ניתן  לומר לילדים לדוג': "אמא/אבא הולך למטבח\עבודה\יוצא.... ואשוב עוד X זמן "-

 מוחשי וקונקרטי כגון: "אחרי שתסיים הארוחה"...

 אם הילד טרם מורגל בכל סוג של פרידה רצוי לבצע בהדרגה ותוך עירנות מלאה ורגישות מלאה לתגובותיו.

9. יכולת הבעת צרכים – עם התפתחות השפה האישית של כל ילד, מומלץ לנסות לגלות מילים מסוימות, הבעות, עיצורים או סימנים מיוחדים המביעים על בקשת צרכים – מזון, מים, עייפות... ובהמשך לשתף את צוות המסגרת למען תקשורת יעילה ומענה מדויק לצרכים.

10. אובייקט מעבר – חפץ אליו קשור הילד המלווה אותו בזמנים מסוימים ביום,

בעל "ריח של בית", מהווה תזכורת ומקנה ביטחון. 

במידה ולא קיים חפץ שכזה , כדאי לשים לב לחפץ אהוב אותו יכול הילד לקחת עימו בימים הראשונים למסגרת החדשה על-מנת שישמש עוגן משמעותי להסתגלותו.           

דגשים :

במידה והחלטתם לחשוף את הילדים לאחת או יותר מן המיומנויות כדאי לשים לב :

מעט, לאט, הדרגתיות, המון.... עידוד, כל ילד והקצב והתגובה שלו, כל ילד ואישיותו, מוכנותו והתפתחותו האישית. המון... הקשבה ,רגישות למידת הרצון של הילד לשתף פעולה, קבלה וגמישות.

הילדים שונים זה מזה! : בגיל הכניסה למסגרת, במיקום במשפחה (ילד ראשון, אח שני במשפחה, ילד  שלישי, בן זקונים...) , ישנם ילדים שמגיעים ממסגרת מצומצמת – מטפלת, כאלו שהיו בטיפול אמא או אבא, הבשלות וההתפתחות שונה בין הילדים, כאלו בעלי יכולת שפתית, כאלו שטרם הולכים, התפתחות רגשית שונה, מוטוריקה שונה, הרגלים, רגישויות....  וטוב שכך !

ההפרייה ההדדית, ההתפתחות האישית הטבעית, הקניית הערכים, ההרגלים והכלים להתמודדות ע"י צוות המסגרת, הנכונות, הרגישות, העידוד ,פיתוח סקרנות ויצירתיות, אהבה וחום אנושי, הכלה, אפשור, הבנה, מתן מקום לכל ילד ולכל קצב, סבלנות, אתגרים  צוות הרואה ומדגיש את החיוב ונקודות החוזק...   

כל אלו יסייעו לילדיכם ללמוד, להתקדם להסתגל ולפרוח בקצב המתאים להם עצמם, בדרכם שלהם ובעיקר.... ליהנות !

שיהיה לכולם  ב ה נ א ה   ר ב ה !

מירב אגם-גבריאל   בעלת הורים ונהנים/מחנכים ונהנים  (משנת 1999)  וסטודיו MONOdesign ליצירת חללים חכמים: חינוכיים, מסחריים, פרטיים ומיצגים פורצי דרך בגישה חדשנית.

מרצה בכירה ויועצת להורים, אנשי חינוך, ילדים, יזמים.ות וא.נשים - מאמנת אישית ומשפחתית מוסמכת - מעצבת רב תחומית, מומחית בעיצוב מסגרות לגיל הרך וחללים (גם) לילדים בגישה חינוכית ייחודית - מלווה ומנחה בכירה למסגרות חינוכיות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי - מרצה רב תחומית - בעלת קליניקה פרטית - רעיונאית- יוצרת - יזמת - אשת רוח - תלמידה של החיים - רעיה ואם.

*חלק מתכני האתר כתובים בלשון זכר למניעת סרבול, אך מכוונים כמובן לשני המגדרים.